Eirouvine
Daf 7a
משנה: קוֹרָה שֶׁאָֽמְרוּ רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְהָאָרִיחַ חֲצִי לְבֵינָה שֶׁל שְׁלשָׁה טְפָחִים דַּייָהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְאוֹרְכּוֹ׃
Traduction
La poutre en question ici doit être assez large pour que l’on puisse y adapter une latte longitudinale, et celle-ci devra être équivalente à une demi-brique de 3 palmes (en long et en large); donc, il suffit que la poutre ait un palme de large, afin de pouvoir supporter la latte en longueur.
Pnei Moshe non traduit
מתני' קורה שאמרו. צריכה שתהיה רחבה כדי לקבל אריח וכדמפרש ואזיל שהאריח הוא חצי לבנה של שלשה טפחים. ואם כן האריח הוא טפח ומחצה ודייה לקורה שתהא רחבה טפח ואותו חצי טפח שהאריח רחב ביותר ממרח בטיט אצבע מכאן להקורה ואצבע מכאן ועכשיו יכולה לקבל אריח לרחבו. כך היא הגירסא בהמשנה דבבלי. ולגי' דהכא לקבל אריח לארכו כלומר שאפי' אין ברחבה אלא טפח. אפשר הוא שיתקיים עליה אריח שיהיה על אורך הקורה:
הלכה: קוֹרָה שֶׁאָֽמְרוּ כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו דּוֹמוֹס שֶׁלְאָרִחִין לְאוֹרְכוֹ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כְּדֵי לְקַבֵּל עָלָיו דּוֹמוֹס שֶׁלְאָרִחִין לְרוֹחְבוֹ. מַה בֵּינֵיהֶן. אָמַר רִבִּי שִׁיָּן. בְּרִייוּת בֵּינֵיהֶן. עַל דַּעְתֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן. אַרְבָּעִין אָרִחִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל עֶשְׂרִין אָרִחִין.
Traduction
R. Aba dit: la poutre susceptible de supporter la latte devra pouvoir recevoir une rangée (domus) de lattes en longueur. Selon R. Simon b. Gamliel, on devra pouvoir les ranger en largeur. Quelle différence pratique y a-t-il entre ces 2 opinions? Il y en a une, répondit R. Shiin, c’est le plus ou moins de force exigible de la poutre: selon les autres sages, elle devra support 40 lattes (13)Dans une ruelle de dix coudées (= 60 palmes), les lattes, en raison d'1 p. _ de large chacune, pourront y figurer au nombre de 40, superposées en travers des poutres.; selon R. Simon b. Gamliel (14)''Il dit de poser les lattes dans la longueur qui est de 3 palmes ; ce qui permet de placer 20 dans l'espace de 60 p.'', seulement 20.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר רבי בא. לפרש הא דקתני לקבל אריח לארכו היינו כדי לקבל עליו דימוס שורה של אריחין לארכו ולקמיה מפרש לה אם לארכו של הקורה או של האריח:
תני רשב''ג אומר וכו' לרחבו. ומפרש מה ביניהן ומאי האי דמר קאמר לארכו ומר קאמר לרחבו:
אמר רבי שיין. כך שמו:
בריות ביניהן. כלומר איכא בינייהו כמה צריך הקורה שתהא בריאה לקבל האריחין. וה''ג על דעתיהן דרבנן עשרים ארחין על דעתיה דרשב''ג ארבעין ארחין בספרי הדפוס נתחלפו התיבות. וה''פ לפי שסתם לבנה היא שלשה טפחים על שלשה טפחים ואם כן כשנתחלקה לחצאין יהיה כל חלק שלשה טפחים אורך על טפח ומחצה רוחב. וכך הוא אריח. והשתא לכ''ע מסדרין האריחין על כל פני אורך הקורה. וזהו דקאמרי דימוס של אריחין והיינו שורה על כל אורך הקורה וכלומר שיעור בריאות הקורה משערין בערך אם היו מסדרין שורה של אריחין על גבה וסתם מבוי רחבו עשר אמות ונמצא הקורה שמונחת מכותל אל כותל ארכה עשר אמות וכל אמה בת ששה טפחים ואם כן אורך הקורה ששה טפחים. והשתא לרבנן דקאמרי לארכו כדמפרש רבי בא היינו שמסדרין האריחין לארכן על כל אורך הקורה. ואם כן יהיה עשרים אריחין שכל אריח ואריח ארכו שלשה טפחים. ולרבן שמעון בן גמליאל מסדרין האריחין לרחבן על כל אורך הקורה וכל אריח ואריח רחבו טפח ומחצה א''כ יהיו ארבעים אריחין והיינו דאיכא בינייהו הבריאות של הקורה דלמר אינה צריכה בריאות אלא כדי לקבל עשרים אריחין ולמר צריכה שתהא בריאה כדי לקבל ארבעים:
תַּנֵּי. וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. דִּלֹ 7a כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. כְּבֵית שַׁמַּי. וְיֵשׁ הֲלָכָה כְבֵית שַׁמַּי וְלֹא כְבֵית הִלֵּל. אֶלָּא בְגִין דְּתַנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מָבוֹי שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים אֵינוֹ צָרִיךְ קוֹרָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלוּם.
Traduction
On a enseigné que l’avis de l’élève (de R. Yossé b. Préda) sert de règle, et une latte suffit en ce cas. Est-ce à dire que, sans cet enseignement, l’avis de Shammaï l’emporterait, même contre Hillel? Comme il a été enseigné que, selon R. Simon b. Gamliel, dans une ruelle d’une largeur au-dessous de 4 palmes, il n’est pas besoin d’ajouter de poutre selon l’avis des sages (une latte suffit); et selon R. Houna au nom de Rav, il n’est besoin de rien ajouter du tout en ce cas; il a donc fallu prévenir que l’avis de l’élève prédomine et qu’une addition est exigible.
Pnei Moshe non traduit
תני והלכה כדברי התלמיד. שאמר לא נחלקו ב''ש על פחות מד' אמות שהוא ניתר או בלחי או בקורה. ופריך הש''ס ומאי קמ''ל בהאי הלכה דלא כן מה אנן אמרין כב''ש. בתמיה וכי יש הלכה כב''ש והרי לב''ה לעולם א''צ אלא לחי או קורה ומאי נפקא לן מידי בהא דקאמר הלכה כדברי התלמיד:
אלא בגין דתני. בתוספתא שם רשב''ג אומר וכו' ושם גריס כל מבוי שפחות מעשר אמות ה''ז א''צ כלום. ולגי' התוספתא מיתפרשא כפשטא דהשתא קמ''ל האי ברייתא הלכה כדברי התלמיד לאפוקי מהך דרשב''ג אלמא דמד' אמות ועד עשר פליגי. ולב''ה צריך מיהת לחי או קורה. ולגי' דהכא ה''פ אלא בגין דתני רשב''ג אומר מבוי שאין בו ארבעה טפחים א''צ תיקון ומשמע דלכ''ע קאמר רשב''ג הכי הלכך קמ''ל הלכה כדברי התלמיד דלא נחלקו במבוי שהוא פחות מד''א שתיקונו בלחי או בקורה. ומיהת לכ''ע צריך תיקון בפחות מד''א ופחות מד''ט גם כן בכלל ולאפוקי מרשב''ג:
דברי חכמים. כלומר הא דאמרן זו דברי רשב''ג דקאמר דבפחות מד' טפחים א''צ כלום אבל דברי חכמים כהאי דאמר רב הונא בשם רב מבוי שהוא פחות מד''א א''צ כלום:
שְׁתֵּי קוֹרוֹת. בְּזוֹ חֲצִי טֶפַח וּבְזוֹ חֲצִי טֶפַח. כַּמָּה יְהֵא בֵינֵיהֶן. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. חֲצִי טֶפַח. מַה בֵין חֲצִי טֶפַח מִיכָּן וַחֲצִי טֶפַח מִיכָּן וְחֲצִי טֶפַח בָּאֶמְצַע. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. טֶפַח. שְׁתֵּי קוֹרוֹת. בְּזוֹ שְׁלִישׁ וְכָל שֶׁהוּא וּבְזוֹ שְׁלִישׁ וְכָל שֶׁהוּא וּבֵינֵיהֶן פָּחוּת מִשְּׁלִישׁ. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָעוֹמֵד וְחֶחָלָל מִצְטָֽרְפִין בָּאַרְבָּעָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל.
Traduction
S’il y a 2 poutres, chacune large de 1/2 p., à chaque côté, un 1/2 p. au milieu. R. Oshia dit que le vide aura en total 1 p., pas plus. S’il y a 2 poutres, ayant chacune 1/3 et une fraction de p. en large, séparées par un vide d’un peu moins que 1/3 (soit en total 1 p.), quelle sera la règle? On suivra à cet égard ce qu’a dit R. Yohanan (15)Ci-dessus, (Shabat 11, 2)., que l’on joint la partie pleine au vide pour constituer un ensemble (y compris l’épaisseur des murs) de 4 p., à condition que la partie construite dépasse le vide.
Pnei Moshe non traduit
כמה יהא ביניהם. אם נתנן רחוקים זו מזו עד כמה יהא הריוח ביניהם ותחשב לקורה אחת וכשיעורה לקבל אריח:
חצי טפח. לפי שבין הכל הוא טפח ומחצה. ויכול ליתן האריח עליה לרחבו במשך האורך של הקורה:
מה בין חצי טפח מכאן וכו'. כלומר דמפרש ואזיל לטעמא דסגי בריוח חצי טפח בין שתיהן שהרי אם קורה אחת היא כשנותן האריח עליה לרוחבו ולאורך הקורה מסתמא נותן האריח עליה באמצעו שלא יפול הנה והנה. וא''כ משער כחצי טפח מכאן כלומר לצד רוחב הקורה ולחוץ מעט וכן מכאן וחצי טפח באמצע כלומר החצי טפח של אמצע האריח מונח על פני הקורה ממש והשאר מעט מכאן ממנה ולחוץ וכן מכאן א''כ גבי שתי קורות של חצי טפח אם הריוח ביניהן חצי טפח ג''כ סגי:
תני ר' הושעיה טפח. צריך שיהא ריוח בין שתי הקורות. א''נ אפילו בריוח טפח ביניהם מכשיר ר' הושעיה שהרי יכול להניח האריח עליה כשם שהוא מניח על קורה אחת שרחבה טפח ומעט מחצי טפח מכאן על קורה זו וכן על קורה זו מכאן:
בזו שליש וכל שהו. של טפח ומחצה וכן בזו וביניהן פחות משליש ריוח:
יבוא. הדין הזה כהאי דאמר ר' יוחנן לעיל בשבת פ' הזורק גבי חוליות הבור והסלע שהן גבוהין עשרה ורחבן ארבע. שהעומד והחלל מצטרפין הן לרוחב ארבעה ובלבד שיהא העומד רבה על החלל כדפרישית שם. והכא נמי הואיל והעומדין רבו על החלל שביניהן מצטרפין לטפח ומחצה כדי רוחב האריח:
Eirouvine
Daf 7b
משנה: רְחָבָה לְקַבֵּל אָרִיחַ וּבְרִיאָה לְקַבֵּל אָרִיחַ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה׃
Traduction
La largeur d’une poutre devra donc être telle, ainsi que sa solidité. R. Juda dit qu’il suffit d’une telle largeur, sans se préoccuper de la solidité.
Pnei Moshe non traduit
רחבה לקבל וכו'. שתהא ג''כ חזקה ובריאה שתסבול משא האריח:
ר' יהודה אומר וכו'. ואין הלכה כרבי יהודה:
הלכה: רְחָבָה לְקַבֵּל אָרִיחַ כול'. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בְּרִייָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְחָבָה. רַה הוּנָא בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מֵאִיר. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא. מְכֵּיוָן דְּתֵימַר. הֲלָכָה כְהָדֵין וַהֲלָכָה כְהָדֵין. מָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׁשׁ וּמָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׁשׁ. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִכֵּיוָן דְּאִיתְמַר הֲלָכָה כְרַבָּנִן. שָֽׁבְקִין לְיָחִיד וְעָֽבְדִין כְרַבָּנִן.
Traduction
On a enseigné que R. Simon dit: il suffit aussi qu’elle soit assez solide pour ce qu’elle doit supporter, sans souci de la largeur. R. Houna dit au nom de Rav que l’avis de R. Meir (le 1er préopinant anonyme de la Mishna) sert de règle. Samuel adopte l’avis de R. Juda, enfin R. Josué b. Levi partage l’avis de R. Simon. R. Simon b. Karsena ajoute: puisqu’il y a divers avis pour la fixation de la règle, il est permis d’adopter n’importe lequel de ces 3 avis. -Non, dit R. Mena, du moment que l’avis des autres sages (l’anonyme) a été préconisé, à l’opposé des avis isolés, il faut le suivre.
Pnei Moshe non traduit
תני רבי שמעון אומר בריאה וכו'. דקפיד על בריאה כדי לקבל אריח ואפי' אינה רחבה כשיעור לקבל אריח:
הלכה כר''מ. דהוא ת''ק דמתני' בר פלוגתיה דרבי יהודה:
מכיון דתימר וכו'. הואיל ואיכא דפסק כהאי תנא ואיכא כהאי תנא אם כן מאן דעביד כהאי לית חשש ומאן דעביד כהאי לית חשש:
א''ר מנא. דלא היא דמכיון דאיתמר הלכה כרבנן והיא ת''ק דמתני' דסתם רבי כותיה. ולא תני דברי ר''מ ש''מ דרבנן כוותיה ס''ל שבקין ליחיד ועבדין הלכתא כרבנן:
רַב אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא חַד מָבוֹי שְׁרִיתֵיהּ בְלֶיחַיָּא. יְהַב לָהּ חוּטְרָא וְאַפְלָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב חוּנָא. דִּיקְלָא קָאִים. אֲמַר לֵיהּ רַב. עֵינוֹי דְרַב חוּנָא גְבַהּ. וְעֵינוֹי דְרַב לֵית אִינּוּן גְּבַהּ. אֶלָּא הַרֵינִי אוֹסֵר לָהֶן מִשֵׁם קוֹרָה. וּלְשַׁבָּת הַבָּאָה אֲנִי מַתִּיר לָהֶן מִשּׁוּם לֶחִי. שֶׁיִהְיוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם יִנָּטֵל הַדֶּקֶל שֶׁהוּא אָסוּר לְטַלְטֵל. וְאִית בָּעֵי מֵימַר. דְּלָא יְהַוּוּן סָֽבְרִין כְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אֲמַר. רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִייָה׃
Traduction
Rav s’étant rendu dans une localité vit que l’on libérait une ruelle par une simple latte: il la frappa de son bâton, et elle tomba. Il y a là un palmier, lui dit R. Houna, qui sert à donner plus de consistance à cette latte trop mince. Crois-tu, répliqua Rav, que mes yeux ne voient pas aussi haut que toi et que je n’aie pas aperçu le palmier? Je déclare cette distinction insuffisante et la ruelle interdite; le samedi prochain, j’autoriserai une simple latte, s’il est entendu dès la veille que l’on ait à se fonder sur la présence du palmier, pour qu’en cas de suppression de ce dernier, il soit bien compris que tout transport est interdit. Selon d’autres, Rav s’exprima ainsi pour que l’on n’adopte pas l’avis de R. Juda, qui dit (§ 4) de ne pas se préoccuper de la solidité.
Pnei Moshe non traduit
חמא חד מבוי שריתיה בליחיא. שהיה התירו בקורה אחת דקה מאוד כלוח הזה ונתן עליה הכאה במקל והפילה וא''ל רב הונא דיקלא קאים שהיה שם אילן דקל אחד עומד בראש המבוי ויכולין לסמוך עליו משום לחי:
עינוי דרב הונא גבה ועינוי דרב לא גבה. וכי לא יש לי עינים גבוהות לראות כמותך גם אני רואה את הדקל אלא הריני אוסר להן שבת זו לטלטל משום קורה שסמכו עליה ולאו קורה היא דבריאה בעינן. ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי בשביל הדקל הזה שצריך שיסמכו עליו מע''ש ושיהיו יודעין שאם ינטל הדקל הזה שאסור לטלטל:
קוֹרָה שֶׁהִיא יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בַּכּוֹתֶל הַשֵּׁינִי. אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁתַּיִם זוֹ כְנֶגֶד זוֹ. אִם יֵשׁ בֵּין זוֹ לְזוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים צָרִיךְ קוֹרָה. וְאִם לָאו אֵין צָרִיךְ קוֹרָה. 7b אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אַרָבָּעָה. מָאן דָּמַר. שְׁלֹשָׁה. כְּדֵי עֲבֵירַת אָדָם. מָאן דָּמַר. אַרָבָּעָה. כְּדֵי מָקוֹם.
Traduction
Si une poutre sort d’un mur sans toucher au 2e (étant soutenue par des colonnes), ou s’il y en a 2 placées vis-à-vis de l’autre, en cas de séparation de 3 palmes, il faut une poutre additionnelle pour libérer le tout; au cas contraire, il n’en faut pas. Selon d’autres, l’intervalle en question pourra aller jusqu’à 4 p. Le premier avis parle de 3 p., songeant au minimum exigible pour laisser passer un homme: l’autre parle de 4 p., ce qui constitue légalement le minimum d’un emplacement.
Pnei Moshe non traduit
קורה שהיא יוצאה מכותל זה וכו'. פלוגתא דת''ק ורשב''ג היא בתוספתא פ''ק דרשב''ג ס''ל בכל מקום בפחות מארבעה הוי לבוד:
מאן דאמר שלשה. טעם פלוגתייהו מפרש דמאן דאמר עד שלשה הוי לבוד ולא ביותר מפני שהוא משער כדי עבירת אדם. בשלשה טפחים ריוח יכול האדם לצמצם עצמו ולעבור דרך שם. הלכך דוקא בפחות משלשה שאין בו כדי עבירת אדם הוא דהוי כלבוד. ומ''ד עד ארבעה מפני שבד' הוא כדי מקום חשוב בכל מקום הלכך בפחות מכאן הוי לבוד:
קוֹרָה שֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה. רוֹאִין שֶׁאִילּוּ יָגוּד בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְהִיא נִרָאֵית בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים אַמָּה מוּתָּר. וְאִם לָאו אָסוּר. קוֹרָה שֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרִהָ טְפָחִים וְרֹאשָׁהּ אֶחָד לְמַטָּה מֵעֲשָׂרִהָ טְפָחִים. רוֹאִין שֶׁאִילּוּ יָגוּד בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה וְהִיא נִרָאֵית בְּתוֹךְ עֲשָׂרִהָ טְפָחִים מוּתָּר. וְאִם לָאו אָסוּר.
Traduction
S’il y a une poutre dont un bout au-dessus de 20 coudées, et l’autre au-dessous, on regarde s’il y a assez de courbe pour que la séparation de la limite des 20 coudées paraisse inférieure à 3 palmes, et la poutre reste valable pour la libération; au cas contraire, non. De même, si une extrémité de la poutre se trouve sise au-dessus de 10 p. de l’entrée de la ruelle et l’autre extrémité au-dessous, on examine si la courbe est telle que l’extrémité est à une distance inférieure à 3 p., le tout est libéré par la jonction; au cas contraire, non.
Pnei Moshe non traduit
קורה שראשה אחד למעלה מעשרים אמה וכו'. כגון שהיא נתונה בשיפוע:
רואין שאלו יגוד וכו'. כלומר רואין כאלו ראשה שהיא למעלה מכ' עבה ואלו יגוד הימנה בתוך שלשה והיא נראית בשוה עם ראשה השני בתוך עשרים מותר ואם לאו אלא שנראית גבוה מראשה השני שלשה אסור:
קורה שראשה א' למעלה מעשרה טפחים וכו' שאלו יגוד בתוך שלשה והיא נראית למעלה מעשרה טפחים מותר. כצ''ל שגובה המבוי תחת הקורה אינו פחות מעשרה טפחים:
שְׁתֵּי קוֹרוֹת זוֹ לְמַעֲלָה מִזּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. רוֹאִין אֶת הַתַּחְתוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַעֲלָן וְהָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ הִיא לְמַטָּה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֶלְיוֹנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהַתַּחְתוֹנָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אַשְׁכַּח תַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה בְשִׁיטַּת אָבִיו וְחָלוּק עַל אָבִיו. בְּשִׁיטַּת אָבִיו. דּוּ אָמַר. רוֹאִין אֶת הַתַּחְתוֹנָה כִּילּוּ הִיא לְמַעֲלָן וְהָעֶלְיוֹנָה כִּילּוּ הִיא לְמַטָּן. וְחָלוּק עַל אָבִיו. דּוּ אָמַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֶלְיוֹנָה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְהַתַּחְתוֹנָה לְמַטָּה נֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. אִין תֵּימַר. בְּשִׁיטַּת אָבִיו הוּא. אֲפִילוּ לְמַעֲלָה מִכַּמָּה. רִבִּי יוֹסֵה חִינְנָא בַּר שְׁלֶמְיָא רִבִּי יוּדָן. חִינְנָא בַּר שְׁילֶמְיָא בְשֵׁם רַב. וְהִיא שֶׁתְּהֵא הָעֶלְיוֹנָה בְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לַתַּחְתוֹנָה.
Traduction
Lorsque 2 poutres sont sises l’une vis-à-vis de l’autre (pour être jointes par une latte), dont l’une est plus haute que l’autre, il faut, dit R. Yossé b. R. Juda, considérer l’inférieure comme plus élevée d’un peu et l’autre comme un peu plus petite, de façon à les supposer égales, à condition que la plus haute n’ait pas plus de 20 coudées, ni la plus petite moins de 10 p. Il en résulte que ce R. Yossé b. R. Juda suit l’avis de son père en un point et le combat en un autre (16)Cf. ci-après, 10.: il est d’accord avec lui en disant que l’on suppose une égalisation imaginaire entre ces 2 pièces inégales, comme R. Juda dit aussi ci-après que l’on suppose la barre en métal; mais il le combat en interdisant une hauteur de plus de 20 coudées, puisque R. Juda a dit plus haut qu’une élévation même au-delà de cette mesure n’a pas besoin d’être réduite. En outre, dit R. Yossé Hinena b. Salmia, ou R. Juda Hinena b. Salmia au nom de Rav: pour l’égalisation imaginaire de 2 poutres inégales, il faut que la différence de longueur soit inférieure à 3 palmes.
Pnei Moshe non traduit
שתי קירות זו למעלה מזו וכו'. תוספתא שם:
אשכח תני. נמצאת אומר מהא דתני אליבא דרבי יוסי בר' יהודה שהוא בשיטת אביו בחדא וחלוק עליו בחדא כדמפרש ואזיל בשיטת אביו הוא דקאי בהא דאית ליה רואין וזה כרבי יהודה דמתני' היתה של קש וקנים רואין אותה כשל מתכת וחלוק עליו בחדא דהוא אמר ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים:
ואין תימר בשיטת אביו אפילו למעלה מכמה. מכשיר ר' יהודה בריש פרקין:
בשם רב. דפליג על הא דקאמר ובלבד שלא תהא למעלה מעשרים וכו' דמשמע דבתוך שיעור זה אע''ג דמופלג טובא אלא והוא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה דאז הוא דאמרינן רואין את העליונה כאלו היא למטה והתחתונה כאלו היא למעלה דזה שיעור לבוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source